מסלול חיי סבא יונה ברוכנסקי

View סבא יונה in a larger map

סבא יונה ברוכנסקי

סבא יונה נולד ב24.4.1928 בעירה ליסקבה(liskeva)
משפחתו של סבא יונה הייתה משפחה גדולהעם הרבה דודים ודודות
סבא למד בבית ספר ''תרבות'' בית ספר עברי הוא גם למד ב''חדר'' עם רב תורה עברית ויידיש.
סבא היה ממשפחת חיטים והדודים שלו עסקו בהובלה. הם היו בעלי עגלות וסוסים והיה
להם גם מזחלות לחורף.בעירה של סבא היו שני בתי כנסת, אחד עתיק ואחד חדש וכל הזמן
התפללו בהם בעירה הייתה תנועת נוער בית''ר והחלוץ.
לפני מלחמת העולם השניה התחילו התנכלויות ליהודים בגלל האנטישמים שהיו בממשלת פולין.
המצב הכלכלי היה קשה והרוסים התחילו לגייס עובדים כדי להתכונן למלחמה.
מצב זה המשיך עד לשנת 1939 כשהתחילה המלחמה בין הגרמנים לרוסים.התחילו
להגיע שמועות שהגרמנים מתחילים להפציץ את העירה הקרובה ואז את העירה של סבי.
אחר כך התחילו להגיע חיילים גרמנים על אופנועים והנוצרים קיבלו אותם עם זר פרחים.
הנוצרים הלשינו על יהודים לגרמנים ואז הגרמנים התחילו להוציא להורג את היהודים.התחילו הגזרות
על היהודים ללכת עם תלאי צהוב ועוד.החיים בעירה הפחו להיות קשים יותר מיום ליום.
ביינתים הגיע שמועות שהפרטיזנים שעושים פשיטות על הגרמנים וגונבים להם אוכל.
באביב בשנת 1942 סבא נתקל בפעם הראשונה בפרטיזנים שעשו פעולה בכפר שלו.
סבא הבין שהגרמנים הולכים לשלוח את כל היהודים להשמדה בגלל שמועות על מה שקרה
בעירות מסביב. סבא ובן דודו(פסח ז''ל) החליטו לברוח אל היער ושם הוא עזב את משפחתו.סבא היה בגיל שקצת יותר מבר מצווה ובן דודו היה שנה מעליוץ באותו יום סבא ובן דודו חזרו לעירה ופגשו נוצרי שאמר שלכחו את כל
היהודים והגרמנים מחפשים את מי שברח הוא אמר להם שכדאי לברוח וזה מה שהם עשו. ביער הם הצתרפו לעוד חברים מהעירה.במשך הזמן הם הצתרפו לפרטיזנים ועברו למחנה הפרטיזנים. סבא היה עדיין צעי והוא שימש כשומר או נער שליח.סבא היה עם הפרטיזנים עד שנת 1944, כשהצבא הרוסי התחיל להגיע והגרמנים התחילו לסגת. הוא חזר לעירה שלו עם היהודים שנשארו.מהבית שעזב לא נשאר כלום. סבא גר עם חבר עד שנמאס לו,כיוון שחשב על משפחתו שלא הייתה עוד.המלחמה נמשכה והשלטונות הרוסים גייסו את סבי, שהיה בן 16 לבית ספר של בית חרושת ליציקת פלדה
בעיר ניז'נה טיגיל כדי ללמוד את הנושא של יציקת פלדה.באביב 1946 סבי חזר עם כל המהגרים לפוליןבדרך לפולין באזור לובלין-פולין פגשו אותם יהודים ושאלו אותם אם הם רוצים ללכת לקיבוץ. סבי וחבריו הסכימו וירדו מהרכבת בלובלין
במקום זה ארגנו קיבוץ. בנובמבר הגיעה אוניה קטנה והכניסו את האנשים לתאים באוניה בצפיפות גדולה,והסבו אותה
לאניית דייג כדי שהאנגלים שהיו בארץ לא יגלו שהאנשים יהודים.האוניה הפליגה עד חוף ימה שבתל אביב למקום שבו יכלה לעגון.סבי הגיעה לבית ברחוב נחום . בעלת הבית לא הציע לו מיטה.הוא נשער שם עד הבוקר .אח''כ לקחו אותו ואת חבריו להכשרה בקיבוץ עין החורש .כשפרצה מלחמת השחרור סבי גויס למלחמה כשהוא בן 19. ב1949 עלה להתיישבות בלהבות חביבה והיה בין מייסדי הקיבוץ. בלהבות חביבה נשאר כ10 שנים. ב1959 עב את הקיבוץ והתחיל לעבוד כשכיר בקיבוץ אושה שם פגש את סבתי שושנה והקים איתה משפחה.